סיום מסכת

שאלה

לרב שלום וברכה, ברשות הרב מס´ שאלות בנוגע לסיום מסכת. השאלות לא קשורות זו לזו. 1) האם כאשר אני רוצה לעשות סיום, ואני מסיים את המסכת במועד x ואני רוצה לעזות את כל ה´טקס´ של הסיום במועד מאוחר יותר, האם יש עניין להשאיר ולא ללמוד חלק מהמסכת וללמוד אותה בפעם הראשונה רק ב´טקס´ הסיום עצמו? 2)א. האם כאשר עושים סיום על שתי מסכתות ביחד יש נוסח אחר? 3) האם כאשר לומדים ומסיימים מסכת לע"נ אדם כלשהוא יש צורך להזכיר שהלימוד הוא לע"נ כל פעם שלומדים? צריך לומר בפה? 4) האם יש בעיה של גאווה, לומר לאנשים אחרים שאתה לא מכיר (כגון בביהכ"נ בשכונה בבין הזמנים) שישלימו לך מניין לסיום? 5) האם כאשר עושים ´סיום´ לע"נ אדם מסוים, יש עדיפות שיגידו את כל הנוסח וגם קדיש- כלומר האם יש עניין שיהיה מניין? (אם אין בני משפחה גברים רבים שנמצאים - האם יש עניין לטרוח ולאסוף גברים להשלמת מניין כגון שכנים וכדו´? 6) באופן תיאורטי-אם ילד/אדם שאינו יודע ללמוד גמרא ומשנה רוצה לעשות סיום על קצוש"ע, ספר החינוך וכדו´- האם הוא יוכל לומר את כל הנוסח ולומר קדיש? השאלה בעצם היא איפה עובר הגבול? הרי ניתן לעשות סיום מסכת על מסכת אחת בגמרא, ועל סדר משנה, האם ניתן לעשות סיום גם על פרק משנה אחד? ספר החינוך? ספר בתנ"ך (כגון ישעיה, משלי וכוד´)? תודה רבה!

תשובה

שלום, 1. אפשר לעבור וללמוד עד הסיום, כי אחרת אולי תסתבך ולא תדע לפרש. הלימוד בסוף הוא, במגמה לקיים את הלימוד העיקרי במסיבת הסיום. כך הסיום הוא "סעודת מצווה". 2. בסיום על שתי מסכתות, מזכירים את שתיהן בנוסח, הדרן עלך מסכת פלונית ומסכת פלונית. 3. בתחילת הלימוד לקבל, בלי נדר, ללמוד לע"נ. אח"כ אין צורך בכל יום להזכיר. 4. השלמת מנין זו מצוה, וזו זכות להם. אם אתה מרגיש גאוה אל תפנה. אם אתה מרגיש שזו בקשה לשם שמים, פנה ובקש. 5. עדיף, לא מעכב. תלוי כמה טירחה זו לאחרים. אם "יעשו טובה" ויבואו, לא לבקש. 6. יכול לומר הנוסח והקדיש על מסכת משנה, וגם על ספרים אחרים. תורה שבכתב לא נהגו. הרב אליקים לבנון www.yelm.co.il